יום שישי, 30 בנובמבר 2012

רביולי ביתי במילוי מנגולד ופטה ברוטב עגבניות

אני לא אוהבת לרדד בצק. כלומר אני עושה זאת כשאין ברירה, אבל ממש-ממש לא נהנית. ולא חו"ח בגלל בצק עצמו או מערוך (יש לי שניים), אלא בגלל שאין לי מספיק מקום על השיש, ואז דברים נופלים על הרצפה והכל נדבק ולא כיף.. למה אני מספרת את זה? כי מעולם לא חשבתי שאכין בבית רביולי, או לצורך העניין כל דבר שהכנתו דורשת רידוד רציני. אבל כל זה היה לפני יום ההולדת האחרון. ליום ההולדת האחרון קיבלתי במתנה מכונת פסטה! מכונת פסטה זה מין מכונה כזו שיודעת לעשות פסטה‼ המכשיר הזה פשוט גאוני, בראש ובראשונה בגלל שהוא יודע לרדד בצק. בלי עצבים ובלי לכלוך. לעובי רצוי שיכול להיות ממש דקיק. בלי לתפוס הרבה מקום על השיש פשוט הוא תופס אותו בארון. ובנוסף, לא צריך לשטוף אותו! אפילו אסור, מספיק לנגב במתלית ומברשת. צריך להוסיף עוד משהו? זאת לחלוטין תחילתה של ידידות מופלאה!
אז החלטתי להתחיל מרביולי. הייתי כל כך נחושה להכין אותם כאן ועכשיו שבשלב הכנה ורידוד הבצק בכלל לא עצרתי לחשוב על מילוי. וכשהגיע הזמן בכל זאת לחשוב על המילוי הסתבר שבמקרר יש רק מנגולד, קצת גבינת פטה ומחית עגבניות Passata. כך הוחלט לגבי סוג המילוי והרוטב.
אבל נחזור לבצק שהוא בעצם בצק פסטה בסיסי ומאוד פשוט. במעבד מזון מערבבים את כל חומרי הבצק עד שתחילה מתקבלת תערובת פירורית ואחרי זה - גוש בצק רך, גמיש ונוח לעיבוד.
מחלקים את הבצק לשלוש חתיכות ומרדדים באמצעות מכונת פסטה לעובי 6. התהליך כה מגניב שבשלב מסוים פשוט ריחפתי מעל הרצפה מרוב אושר ואי אפשר היה לעצור אותי.. עד שמצאתי את עצמי עם הרבה יריעות בצק מסביב לצוור בידיים ונאלצתי לאלטר ולהשתמש במתקן ייבוש כביסה בתור שטח אכסון זמני. 
ברגע שזה סודר אפשר היה להתחיל להכין מילוי: מטגנים במעט שמן בצל, שום ורצועות מנגולד, מקררים, מסננים נוזלים מיותרים, מתבלים ומערבבים עם גבינת פטה מפוררת.
מקמחים משטח עבודה, מניחים עליו יריעת בצק ובאמצעות חותכן מיוחד או סתם כוס קורצים עיגולים. על כל עיגול שמים בין חצי כפית לכפית מילוי, מרטיבים מעט את הקצוות, מכסים עם עיגול אחר ומהדקים. לא צריך להפעיל כוח או ללחוץ חזק – הבצק נדבק בקלות.

כשהבנתי שייקח לי שנים להכין רביולי קטנים, עברתי לנשק יום הדין לגדג'ט מגניב נוסף שקיבלתי: כלי מיוחד שגם קורץ וגם מהדק רביולי גדולים וחתיכיים.
את שאריות הבצק מקבצים, מרדדים שוב וממשיכים במלאכת החיתוך והמילוי. סה"כ יצאו לי כ- 25 רביולי קטנים, 10 רביולי גדולים וקצת פטוצ'יני (כי הייתי חייבת לנסות).
חלק מהרביולי נשלח למקפיא ואת החלק השני בישלתי כמו שמבשלים פסטה: בסיר גדול מרתיחים מים, מוסיפים חצי כפית מלח וזורקים פנימה רביולי. מבשלים בין 5 ל- 10 דקות עד שהרביולי מתחילים לצוף והבצק בקצוות נהיה רך למגע. מסננים, מערבבים עם טיפת שמן זית ומכסים, שלא יתייבשו. במקביל מכינים רוטב: מטגנים בצל, שום ועגבניות שרי חתוכות לרבעים. מוסיפים מחית עגבניות, מתבלים, מביאים לרתיחה, מוסיפים מים במידת הצורך אם הרוטב נראה סמיך מדי, מנמיחים את האש ומבשלים כ- 10 דקות נוספות על אש נמוכה.
מגישים מיד עם גבינת פרמז'ן מגוררת ובזיליקום. אני חייבת לציין שאומנם התהליך מרגיש ארוך (הוא אכן לא קצר), אבל הוא שווה כל רגע: זוכים גם בריפוי בעיסוק, גם בנס קטן אישי של בריאה וגם בהרבה מאוד רביולי ביתי משובח. בתאבון!

אז מה היה לנו?
 
מרכיבים לרביולי:
300 גרם קמח לבן                                           1 כף מלח
3 ביצים מדיום                                                  1 כף שמן זית

 
למילוי:
1 חבילת מנגולד                                                150 גרם גבינת פטה
1 בצל בינוני                                                      2 כפות שמן זית לטיגון
2 שיני שום                                                       מלח, פלפל שחור, אגוז מוסקט לפי טעם

 
לרוטב:
1 כוס מחית עגבניות                                         3 שיני שום
10 עגבניות שרי חתוכות לרבעים                        2 כפות שמן זית לטיגון
1 בצל בינוני                                                     מלח, פלפל, אורגנו, פפריקה מתוקה וחריפה לפי הטעם

 
 

אופן הכנה:
  1. במעבד מזון מערבבים את כל מרכיבי הבצק עד שמתקבל גוש בצק רך וגמיש. מרדדים באמצעות מכונת פסטה (ל- 6) או ידנית וקורצים רביולי בצורה וגודל רצויים. מקמחים מעט את הבצק בין רידוד לרידוד וכמו כן מקמחים את משטח העבודה.
  2. מכינים את המילוי: קוצצים דק בצל ושום ומטגנים בשתי כפות שמן עד ההזהבה. מוסיפים מנגולד חתוף לרצועות גסות ומטגנים יחד עד שהמנגולד נהיה רך ומאבד חצי מהנפח שלו. מקררים, מסננים נוזלים מיותרים, מוסיפים גבינת פטה מפוררת, מתבלים ומערבבים היטב.
  3. ממלאים את הרביולי: על כל עיגול בצק מניחים בין חצי כפית לכפית מילוי, מרטיבים את קצוות הבצק ומכסים עם עיגול נוסף. מהדקים את הקצוות.
  4. מבשלים את הרביולי: בסיר גדול מרתיחים מים עם חצי כפית מלח, זורקים פנימה רביולי ומבשלים כ- 10 דקות או עד שהרביולי מוכנים וצפים על פני המים.
  5. בינתיים מכינים רוטב: מטגנים בשתי כפות שמן בצל ושום קצוצים, מוסיפים עגבניות שרי חתוכות לרבעים, כוס מחית עגבניות Passata, קצת מים במידת הצורך (עם הרוטב סמיך מדי) ומתבלים לפי הטעם. מביאים לרתיחה, מנמיכים את האש ומבשלים כ- 10 דקות עד שהרוטב נראה מוכן.
  6. מגישים רביולי ביתיים על מצע רוטב עגבניות בליווי בזיליקום וגבינת פרמז'ן מגוררת.
 
 
הערות:
  • אתם מוזמנים להיכנס לאתר FoodsDictionary המכיל את המתכון עם ערכים תזונתיים מלאים.
  • אם אין לכם מכונת פסטה אבל יש משטח עבודה גדול ונוח, בהחלט ניתן לרדד את הבצק ידנית.
  • אם אתם רוצים פסטה מושקעת יותר אפשר להחליף את שלוש הביצים בשבעה חלמונים.
  • אחד היתרונות הגדולים של רביולי ביתי הוא שאפשר למלא אותו בכל סוג של מילוי ולהגיש עם כל סוג של רוטב. תהיו יצירתיים! אני כבר מתכננת נגלה הבאה במילוי דלעת או בטטה ברוטב שמנת ונגלה נוספת במילוי בשרי.

     

 


 
 

יום רביעי, 28 בנובמבר 2012

גוואקמולי – מטבל או ממרח אבוקדו

עונת אבוקדו בשיאה. עוד דבר ששווה בשבילו לסבול את החורף. כמה אני אוהבת אבוקדו! איך חייתי בלעדיו כל השנים לפני שעליתי לארץ והכרתי אותו מקרוב? אבוקדו הוא בעצם פרי ואני מסוגלת לאכול אותו כמו שהוא ללא כל תוספת, מתוך הקליפה עם כפית. כל דבר שמוסיפים לאבוקדו רק משבח את הטעם העדין והחמאתי שלו. גוואקמולי שמקורו במקסיקו זה מטבל או ממרח על בסיס אבוקדו שיש לו הרבה גרסאות שונות. מה שמאחד את כל הגרסאות האלה זה שימוש בחלפניו (פלפל מקסיקני חריף) וליים. שני המרכיבים האלה הם לא בדיוק המוצרים הנפוצים בסופרמרקט ממוצע, לכן אני הכנתי גרסת גוואקמולי "כחול-לבן", ציונית וגאה.
השתמשתי בעגבניות שרי שהן פיתוח ישראלי (respect), החלפתי חלפניו בפלפל ירוק וליים בלימון. אני מודה שלא יצא לי לטעום גוואקמולי מקסיקני מקורי, אבל אני בטוחה שהמנה שלי יכולה לייצג אותנו בכבוד.
ההכנה מאוד פשוטה: חותכים אבוקדו חצי-חצי לאורך, מוציאים את הגלעין ובאמצעות כף מרוקנים את התוכן שלו לקערה. כשהפרי בשל זו ממש לא בעייה. מועכים את החתיכות באמצעות מזלג עד שמתקבלת תערובת עם גושים קטנים. אל תהפכו אותה לפירה חלק, המרקם הגושי מעניין יותר.

חותכים עגבניות שרי ופלפל חריף לקוביות קטנטנות ומוסיפים לקערה עם האבוקדו. מוסיפים פטרוזיליה קצוצה, מתבלים במלח ופלפל, מוסיפים מיץ לימון ומערבבים.
זהו, הגוואקמולי מוכן. אפשר להגיש אותו בתור סלט, או כממרח יחד עם פרוסת לחם שחור, אבל הכי טעים – בתור מטבל עם דוריטוס או נאצ'וס. בתאבון!
אז מה היה לנו?
 
מרכיבים:
3 אבוקדו בינוניים בשלים                                   חצי צרור פטרוזיליה
6-7 עגבניות שרי                                               מיץ מחצי לימון
חצי פלפל ירוק חריף                                          מלח ופלפל לפי הטעם
 
 
 
אופן הכנה:
  1. חותכים אבוקדו חצי-חצי לאורך, מוציאים את התוכן שלו לקערה באמצעות כף ומועכים עם מזלג עד לקבלת תערובת עם גושים קטנים.
  2. חותכים עגבניות שרי ופלפל חריף לקוביות קטנטנות.
  3. קוצצים פטרוזיליה.
  4. סוחטים מיץ מחצי לימון.
  5. מרכיבים את המנה: מערבבים אבוקדו מעוך עם ירקות חתוכים ופטרוזיליה, מוסיפים מיץ לימון, מתבלים במלח ופלפל לפי הטעם ומערבבים שוב.
  6. מגישים גוואקמולי בתור סלט, ממרח או מטבל.
 
הערות:
  • אתם מוזמנים להיכנס לאתר FoodsDictionary המכיל את המתכון עם ערכים תזונתיים מלאים.
  • אפשר להוסיף למנה חתיכות בצל אדום, גמבה ושום.
  • אפשר להחליף את הפטרוזיליה בכוסברה.
  • אל תוותרו על פלפל חריף: הוא הופך סלט אבוקדו פשוט ומוכר לגוואקמולי מיוחד ואקזוטי.
  • אל תכינו יותר מדי: לאבוקדו יש נטיה להשחיר, לכן עדיף לא לשמור גוואקמולי מוכן במקרר אלא להכין כמות שמספיקה לפעם אחת.




יום שלישי, 27 בנובמבר 2012

עגבניות ממולאות עם בונוס


עגבניות ממולאות יכולות לשמש גם כמנה ראשונה וגם כמנה עיקרית, תלוי בגודל הקיבה ברמת הרעב. כך או אחרת, מדובר במנה צבעונית, טעימה, מורכבת מחומרים זמינים, קלה להכנה, כזו שתשבור את שגרת הבישולים ותשאיר טעם של עוד. חוץ מזה, היא מגיעה עם בונוס: משאריות המילוי ו"עודפי היצור" אפשר להכין סלט מעניין וטעים שאני באופן אישי התקשיתי להפסיק לנשנש.. בקושי נשאר משהו לצילום. אז שווה לקרוא עד הסוף.
כמו במקרה של כל ממולא, גם כאן אין סוף לאפשרויות ושילובים. אני השתמשתי באורז, תירס וטונה בתור שחקנים ראשיים ובבצל, גמבה ושמיר בתור שחקני חיזוק.
מתחילים בלבשל כוס אורז ארוך. במקביל קוצצים בצל וגמבה לקוביות קטנות ומטגנים כ- 10 דקות – רבע שעה במעט שמן עד שהבצל מתחיל להשחים. בינתיים מסננים תירס וטונה. כאן עדיף להשתמש בטונה בשמן ולשמור את השמן בצד. מעבירים את הבצל והגמבה המטוגנים לקערה, מוסיפים חצי קופסת תירס, טונה וכוס מהאורז שאמור כבר להתבשל (יישאר לנו אורז מבושל לבונוס). אגב, האורז לא חייב להיות מוכן עד הסוף כי הוא יקבל יחס חם נוסף בתנור. מוסיפים בין שליש לחצי צרור שמיר קצוץ, שתי כפות שמן טונה ששמרנו בצד, מתבלים ומערבבים.





נותנים לכל טעמי המילוי להתערבב ובינתיים מכינים עגבניות: חותכים את החלק העליון (שומרים בצד) ומרוקנים באמצעות כפית או כף את תוכן העגבניות (שומרים בצד). זה לא תמיד פשוט, אז על מנת "לשכנע" את העגבניות לזרום עם התהליך (ויסלח לי אייל שני) אפשר לעשות באמצעות סכין חתכים קטנים בארבעת המקומות בהם הלב מתחבר לגוף עגבניה. מפזרים לתוך כל עגבניה מעט סוכר או מלח והופכים אותן על מגבת נייר – הן אמורות להגיר מים.
עכשיו אפשר להתחיל לעשות את מה שלמענו התכנסנו: באמצעות כף או כף יד ממלאים בנדיבות את העגבניות בתערובת, מכסים עם "הכיפות" ששמרנו בצד, מסדרים על תבנית מרופדת בנייר אפיה או שטיחון סיליקון אדום ומהמם ושולחים לתנור שחומם מראש ל- 180 מעלות לרבע שעה – 20 דקות.
ועכשיו הבונוס: נשאר לנו חלק מהמילוי, די הרבה אורז מבושל, ליבות של עגבניות, חצי קופסת תירס, חצי גמבה. אותי חינכו שאוכל לא זורקים!  אז מכינים "סלט שאריות" קלאסי: קוצצים את חצי הגמבה וליבות העגבניות לחתיכות קטנות ומעבירים לקערה עם שאריות המילוי. מוסיפים שאריות תירס ואורז, כמה כפות שמיר קצוץ, מתבלים ומערבבים עם שמן טונה. אולי זה לא הסלט המתוחכם ביותר ever, אבל תסתכלו איך הוא נראה!
ובנוסף ל- good looks זה סלט מאוד טעים ולא שגרתי שכולו יש מאין בונוס. לא חייבים לערבב שמחה בשמחה ולאכול אותו ביחד עם העגבניות הממולאות. אפשר לשמור בקופסה אטומה ולקחת לעבודה. אחלה ארוחת צהרים – באחריות. בתאבון!
אז מה היה לנו?
מרכיבים:
6 עגבניות גדולות בשלות                            חצי גמבה
1 כוס אורז ארוך                                        חצי צרור שמיר
1 בצל                                                      כפית סוכר / מלח
1 קופסת טונה בשמן                                  1-2 כפות שמן לטיגון
1 קופסת תירס                                          מלח, פלפל, כמון לפי הטעם
 
אופן הכנה:
  1. מבשלים כוס אורז לפי הוראות היצרן. אפשר לא לבשל בישול מלא.
  2. שוטפים וחותכים בצל וגמבה לקוביות קטנות. מטגנים במעט שמן כ- 10 דקות – רבע שעה או עד שהבצל משחים.
  3. מסננים תירס וטונה. את השמן שומרים בצד.
  4. חותכים את החלקים העליונים של עגבניות ושומרים בצד. באמצעות כף מוציאים את תוכן העגבניות (שומרים בצד), מפזרים פנימה מעט סוכר או מלח והופכים על מגבת נייר. משאירים לכמה דקות להגיר מים.
  5. מכינים מילוי: בקערה מערבבים בצל וגמבה מטוגנים עם כוס אורז מבושל, חצי קופסת תירס, טונה ושמיר קצוץ. מתבלים במלח, פלפל וכמון לפי הטעם ומוסיפים כשתי כפות שמן טונה ששמרנו בצד.
  6. ממלאים את העגבניות בנדיבות, מכסים עם "הכיפות", מסדרים על תבנית מרופדת בנייר אפייה ושולחים לתנור שחומם מראש ל- 180 מעלות לרבע שעה – עשרים דקות. מוציאים ומגישים מיד. שומרים במקרר בקופסה אטומה.
  7. מכינים "סלט שאריות": לקערה עם שאריות המילוי מוסיפים אורז מבושל, חצי קופסת תירס, חצי גמבה קצוצה, לבבות עגבניות קצוצים וכמה כפות שמיר קצוץ. מתבלים ומערבבים עם כף או שניים של שמן טונה.
 
הערות:
  • אתם מוזמנים להיכנס לאתר FoodsDictionary המכיל את המתכון עם ערכים תזונתיים מלאים.

  • אפשר להשתמש באורז מלא, זמני ותנאי הבישול משתנים בהתאם.
  • בעיקרון אפשר לא לשמור את השאריות לסלט-בונוס, אלא פשוט למלא יותר עגבניות. לא ניסיתי, אבל בעיקרון חומרי המילוי אמורים להספיק לכ- 12 עגבניות.
  • אם לא אוהבים, אפשר להחליף שמיר בפטרוזיליה או כוסברה.
  • אם משתמשים בטונה במים, מתבלים את תערובת המילוי בכמה כפות שמן זית.

    יום שבת, 24 בנובמבר 2012

    מרק דלורית ושעועית אדומה

     
    ובחזרה למרקים.. עוד שילוב שאני מאוד אוהבת זה דלורית ושעועית. לדלורית יש טעם מתקתק ואגוזי ומרקם שיחד עם מרקמה וטעמה של השעועית יוצר ביס נדיר. היתרון הנוסף של המרק הזה שהוא מאוד פשוט להכנה. הדבר היחיד שצריך לזכור הוא להשרות שעועית לילה לפני ולשטוף אותה היטב כמה פעמים במים זורמים. אתם יודעים מה עלול לקרות כששוכחים להשרות את השעועית? טוב, אנחנו לא במילויים, אז אני לא אפרט... בואו נשמור על אווירה נקייה חיובית.
    אנחנו הוכלים לנהל שתי מערכות: נבשל את השעועית בסיר אחד ובמקביל נכין את הירקות האחרים. השעועית מתבשלת משהו כמו שעה. זה משאיר מספיק זמן לקלף, לנקות ולחתוך דלורית, סלרי, בצל ושום. המרק לא טחון, לכן תחשבו איזה גודל של חתיכות ירק אתם מעוניינים לראות בצלחת. אני חתכתי את הדלורית לקוביות די קטנות, משהו כמו שתיים על שתיים.
    ברגע שכל הירקות חתוכים, מתחילים בהכנת המרק: בסיר גדול מטגנים במעט שמן חתיכות סלרי. אחרי כמה דקות מוסיפים בצל ושום, מערבבים ומטגנים 5 דקות נוספות, עד שהכל מתרכך.
    מוסיפים קוביות דלורית, עגבניות מרוסקות, מערבבים ומבשלים על אש נמוכה במשך 5-10 דקות. מוסיפים ציר עוף, ככוס וחצי מים רותחים, תבלינים, צרור קטן של עלי סלרי ומביאים לרתיחה. כשהמרק רתח, מנמיכים את האש ומבשלים כ- 40 דקות נוספות, עד שדלורית מתרככת לגמרי.

    בינתיים השעועית אמורה להתבשל. היא לא צריכה להיות רכה ומושית לחלוטין, כי יהיה לה זמן להגיע למרקם הנכון בתוך המרק. מעבירים את השעועית למסננת, שוטפים היטב ומוסיפים לסיר עם המרק. מבשלים הכל יחד עוד כעשר דקות ומכבים את האש. מוציאים החוצה את צרור הסלרי, טועמים ואם יש צורך מתקנים את התיבול.
    אפשר להגיש את המרק מיד, אבל הוא יותר טעים אחרי כמה שעות כשכל הטעמים מתערבבים ונספגים לתוך הירקות, והכי טעים למחורת. מגישים עם פטרוזיליה קצוצה. בתאבון!
    אז מה היה לנו?

    מרכיבים:
    500 גרם דלורית (בערך 2 יחידות)                                4 כוסות שעועית אדומה מבושלת
    3-4 גבעולי סלרי                                                          חצי כפית מלח
    1 בצל בינוני                                                                חצי כפית פלפל שחור
    3 שיני שום                                                                  שליש כפית כמון
    400 גרם עגבניות מרוסקות                                          חצי כפית משכת קארי אדום
    5 כוסות ציר עוף                                                           2 כפות שמן לטיגון

     
    אופן הכנה:
    1. שוטפים היטב שעועית מושרית ומבשלים כשעה: על אש גבוהה לפני הרתיחה ואחרי זה על אש נמוכה.
    2. מקלפים דלורית, מנקים וחותכים לקוביות קטנות, בערך 2X2 ס"מ. חותכים סלרי, בצל ושום לחתיכות קטנות.
    3. מחממים בסיר גדול 2 כפות שמן ומטגנים בו קודם את הסלרי ואחרי זה גם את הבצל עם השום. מערבבים ומטגנים כחמש דקות.
    4. מוסיפים קוביות דלורית ותכולה של קופסת עגבניות מרוסקות, מערבבים ומבשלים כעשר דקות.
    5. מוסיפים ציר עוף, ככוס וחצי מים רותחים, מתבלים, מכניסים פנימה צרור קטן של עלי סלרי ומביאים את המרק לרתיחה. מנמיכים את האש ומבשלים כארבעים דקות עד שדלורית מתרככת.
    6. אחרי ארבעים דקות, שוטפים היטב את השעועית שהתבשלה בסיר השני ומכניסים לסיר עם המרק. מערבבים הכל יחד ומבשלים כעשר דקות נוספות.
    7. מוציאים את צרור הסלרי, מתקנים את התיבול ומגישים עם פטרוזיליה קצוצה.

     
    הערות:
    • אתם מוזמנים להיכנס לאתר FoodsDictionary המכיל את המתכון עם ערכים תזונתיים מלאים.
    • אם אין לכם ציר עוף, אפשר להשתמש בציר ירקות או מים. אני מניחה שלא תהיה ברירה ותצטרכו להוסיף אבקת מרק עוף או תבלינים אחרים. לכו בעקבות הטעם.
    • אפשר להשתמש בשעועית לבנה. אפשר להשתמש בשעועית קפואה או משומרת.