יום ראשון, 28 בספטמבר 2014

מאפינס ירקות וגבינה

לכל חג יש מוצאי חג, ולכל ארוחה חגיגית יש בסוף חשבון נפש. והחשבון הזה מאוד פשוט: להתחיל לאכול בריא יותר ואולי, רק אולי, לרדת קצת במשקל. וכאן מגיעה הבשורה: ארוחות בריאות ומזינות לא חייבות להיות מעצבנות, משעממות וצפויות. בפעם הבאה כשתרצו להתפנק במשהו טעים עם ערך מוסף וללא רגשות אשם, תנסו להכין את המאפינס החמודים האלה. הם מעולים גם בתור מנה ראשונה, גם כמנה עיקרית לצד סלט ירוק, וגם בתור נשנוש. וחוץ מזה, הם ממש זריזים ופשוטים, מבוססים על חומרי גלם זמינים והכנתם דורשת לכלוך של קערה אחת בלבד.
מעבירים את הירקות הקפואים למסננת ומוודאים שאין בפנים גושי קרח. אם הירקות רטובים מדי, מייבשים אותם בעזרת מגבת נייר. בקערה גדולה מערבבים חלב, ביצים ושמן עד שמתקבלת תערובת אחידה. מנפים פנימה שני סוגי קמח, מוסיפים מלח ואבקת אפייה ומערבבים שוב עד שמתקבלת בלילה אחידה, ללא גושים. מוסיפים לבלילה הזו גבינה צהובה מגוררת ואת הירקות ומערבבים בפעם האחרונה.
ממלאים כמעט עד הסוף שקעים של תבנית מאפינס (משמנים היטב אם לא משתמשים בתבנית סיליקון), מפזרים מעל קצת גבינה צהובה ומכניסים לתנור שחומם מראש ל- 180 מעלות ל- 20-25 דקות, או עד שהמאפים תופחים כלפי מעלה ומזהיבים.
מוציאים, מקררים טיפה, חולצים מהשקעים ומגישים.  מומלץ עם סלט ירוק בצד. ככה בפחות משעה יש לכם ארוחת ערב טעימה ובריאה שכל המשפחה תאהב. המאפינס האלה בעלי טעמים עשירים ומראה פסיפס יפהפה. תנסו ושהחשבון יהיה לטובתכם. בתאבון!
אז מה היה לנו?

מרכיבים ל- 12 מאפינס:
כוס חלב
3 ביצים
4 כפות שמן צמחי
כוס קמח לבן
½ כוס קמח מלא
כף סוכר
כפית מלח
כפית ו- 1/2 אבקת אפייה
½ כוס גבינה צהובה מגוררת
כוס לקט ירקות קפואים
כ- 1/3 כוס גבינה צהובה מגוררת לקישוט


אופן הכנה:
  1. מחממים את התנור ל- 180 מעלות.
  2. מעבירים את הירקות הקפואים למסננת ומוודאים שאין בפנים גושי קרח. אם הירקות רטובים מדי, מייבשים בעזרת מגבת נייר.
  3. בקערה גדולה טורפים את החלב, הביצים והשמן עד שמתקבלת תערובת אחידה.
  4. מנפים פנימה את שני סוגי הקמח, מוסיפים את המלח ואבקת האפייה ומערבבים עד שמתקבלת בלילה אחידה, ללא גושים.
  5. מוסיפים לבלילה את הגבינה הצהובה המגוררת ואת הירקות ומערבבים בפעם האחרונה.
  6. ממלאים כמעט עד הסוף את השקעים של תבנית מאפינס (משמנים היטב אם לא משתמשים בתבנית סיליקון), מפזרים מעל קצת גבינה צהובה ומכניסים לתנור ל- 20-25 דקות, או עד שהמאפים תופחים כלפי מעלה ומזהיבים.
  7. מוציאים, מקררים טיפה, חולצים מהשקעים ומגישים.
  8. שומרים במקרר בכלי אטום.


הערות:
  • אפשר להחליף את הירקות הקפואים בירקות טריים מבושלים. אפשר לשלב כל ירק שאוהבים.
  • אפשר להוסיף לבלילה תבלינים נוספים לפי הטעם.
  • אפשר להחליף את הגבינה הצהובה שבקישוט בשומשום, זרעי דלעת או חמנייה, קצח או אגוזים קצוצים.

יום שני, 22 בספטמבר 2014

פוקצ'ה עם חמאה, שום ועגבניות מיובשות מבצק שמרים שבועי

אם ראיתם את הפוסט הקודם שלי, סביר להניח שהתרשמתם מיתרונותיו הרבים של בצק השמרים השבועי. אם לא ראיתם, אני ממליצה להשקיע כמה דקות ולקרוא, כי הבצק הזה יכול לשנות את חייכם. על רגל אחת – מכינים כמות גדולה של הבצק, שומרים אותו במקרר עד שבעה ימים ומכינים כל יום מאפי שמרים טריים ללא השקעה נוספת של זמן ומאמץ, חוץ מהתפחה קצרצרה לפני האפייה. היתרון הנוסף של הבצק הזה באוניברסליות שלו: אפשר להכין ממנו מאפים שונים, כמו פיצות, פוקצ'ות, רולדות ממולאות, לחמניות וכו'. הוא מתאים אפילו למאפים מתוקים. אצלי בבית מה שהולך הכי טוב זה פיצות ופוקצ'ות. את הפיצה כבר ראיתם, אז קבלו את הכלה השנייה.
לא מדובר במתכון אוטונומי, כי אני יוצאת מנקודת הנחה שהבצק כבר מוכן ורק מחכה במקרר שתהפכו אותו לאיזו יצירת מופת בנוסח איטלקי. אם לא, לכו לפוסט הקודם ותחזרו כשתהיו מוכנים :) מכאן הכל נורא פשוט: לוקחים מהבצק חתיכה בגודל רצוי, מרדדים לעיגול או אליפסה ומתפיחים כרבע שעה. בינתיים מכינים חמאת שום, כלומר מערבבים חמאה רכה עם שום כתוש. מחממים תנור ל- 230 מעלות. כשהבצק תפח, מייצרים בו בעזרת האצבעות גומחות קטנות ומורחים בנדיבות בחמאת השום. זורים מעל מלח גס, עלי רוזמרין ואם רוצים, כמוני, פרמז'ן, מסדרים עגבניות מיובשות ומכניסים לתנור החם.
אופים במשך כרבע שעה או עד שהפוקצ'ה תופחת ומזהיבה. תזהרו לא לשרוף כמוני את העגבניות המיובשות. הן עדיין יהיו אכילות וטעימות, אבל יצטלמו פחות טוב :) את הפוקצ'ה המוכנה מקררים טיפה על הרשת ומגישים. מומלץ בתוספת סלט ירוק. 
הפוקצ'ה הזו נהדרת, ובראש ובראשונה בזכות הבצק. יש בה כיסי אוויר ובועות אוויר. היא מאווררת ואוורירית. חמאת השום והרוזמרין משתלבת נהדר עם העגבניות המיובשות, וגבינת הפרמזן לוקחת את כל החגיגה הזו צעד אחד קדימה. אתם כמובן יכולים לבחור בכל שילוב שעושה לכם טוב בלב, וזה יתרון בולט נוסף של הבצק המוכן – הוא מאפשר ספונטניות ואלתור מבחינת תוספות. אז תציצו במקרר, תראו מה יש לכם שם, תסדרו את כל מה שתמצאו יפה יפה על הבצק ותיהנו מפוקצ'ה חמה וטרייה, טעימה באופן היסטרי. וגם אם אין לכם תוספות מעניינות, לא נורא: שמן זית, מלח גס וקצת עשבי תיבול, כמו רוזמרין, תימין או זעתר, יעשו את העבודה. בתאבון! 
אז מה היה לנו?

מרכיבים לפוקצ'ה בינונית:
חתיכה בגודל רצוי של הבצק השבועי                    ענף רוזמרין
20 גרם חמאה                                                  חופן גבינת פרמז'ן
2 שיני שום                                                       4-5 עגבניות מיובשות
מלח גס לפי הטעם

אופן הכנה:
  1. לוקחים חתיכה בגודל רצוי מהבצק, מרדדים לעיגול או אליפסה ומתפיחים כרבע שעה.
  2. מכינים את חמאת השום: מערבבים חמאה רכה עם שום כתוש.
  3. מחממים תנור ל- 230 מעלות.
  4. בעזרת האצבעות מייצרים גומחות קטנות בבצק שתפח ומורחים אותו בנדיבות בחמאת השום. זורים מעל מלח גס, עלי רוזמרין, פרמז'ן, מסדרים עגבניות מיובשות ומכניסים לתנור.
  5. אופים במשך כרבע שעה או עד שהפוקצ'ה תופחת ומזהיבה.
  6. מקררים קצת את הפוקצ'ה המוכנה על הרשת ומגישים. מומלץ בתוספת סלט ירוק.

 הערות:
  • אפשר להחליף תוספות לפי הטעם.
  • אפשר להחליף את החמאה בשמן זית.
  • אפשר להשתמש בכל עשבי תיבול שאוהבים.

יום שלישי, 16 בספטמבר 2014

פיצה מבצק שמרים שבועי

אני בטוחה שמהרגע שקראתם את כותרת הפוסט, השאלה "מה זה בצק שבועי?" לא עוזבת אותכם. ובצדק: בצק שבועי זה דבר גאוני. תסכימו איתי שהגורם המרכזי שמונע מאיתנו להכין מאפי שמרים כל יום, חוץ משמירה על הגזרה כמובן, הוא התעסקות שמלווה הכנת בצק. צריך לטפל בו, לטפח אותו, לפתח איתו מערכת יחסים. למי יש כוח? כאן מגיע השוס הגדול של הבצק השבועי: מכינים אותו בתחילת שבוע בהשקעה חד-פעמית של חצי שעה ונהנים לאורך כל השבוע מפיצות, פוקצ'ות או לחמניות טריות! כל יום אותו דבר או משהו אחר – מה שתרצו, מתי שתרצו. קראתי לבצק הזה "שבועי" כי יש לו פוטנציאל להישמר במקרר לאורך שבעה ימים בלי שום פגיעה באיכות, אבל רק התאבון שלכם יכריע לכמה ימים בדיוק הוא יספיק. את המתכון ראיתי כאן (זהירות – רוסית).
מכינים את הבצק: בקערה קטנה מערבבים חלב פושר, שמרים יבשים וסוכר ומשאירים בצד ל- 20 דקות. בזמן הזה מתפתח על פני התערובת קצף אוורירי.
מעבירים את תערובת השמרים לקערת מיקסר, מוסיפים בערך חצי מכמות קמח, מלח ואבקת אפייה ולשים באמצעות וו לישה במשך כמה דקות עד שהקמח נטמע. אני השתמשתי בקמח מיוחד לפיצה – אנטימו קפוטו. מוסיפים ביצים, יוגורטים ואת שאר הקמח ולשים שוב במשך כחמש דקות עד שמתקבל בצק רך מאוד, נעים למגע וטיפה דביק. בדרך למצב הצבירה הזה הוא ייראה דליל ונוזלי – ככה זה צריך להיות. פשוט תמשיכו ללוש.
משמנים טיפה את הידיים ומוציאים את הבצק המוכן מהקערה. אפשר מיד לשים בצד חתיכה למאפה הראשון, אצלי – פיצה, ואת כל השאר להעביר לשקית. תוציאו מהשקית את האוויר ותקשרו אותה כאשר אתם משאירים מקום לתפיחת הבצק. את השקית מעבירים למקרר בו היא כאמור יכולה להישאר עד שבעה ימים. אצלי הבצק נגמר כבר אחרי ארבעה ימים של אפייה הכי כיפית וקלה אוור. למחרת, כשתרצו לאפות משהו חדש, פשוט תפתחו את השקית, תחתכו מהבצק חתיכה בגודל רצוי, תתפיחו את המאפה שתכינו כרבע שעה-עשרים דקות לפני האפייה, ואת שאר הבצק תחזירו למקרר. הוא לא נדבק לשקית, אגב.
היתרון הגדול של פיצה ביתית הוא בספונטניות. אפשר לשים עליה כל מה שיש במקרר. בגדול צריך להקפיד רק על שני מרכיבים: רוטב עגבניות וגבינה. מרדדים את הבצק לעיגול בגודל רצוי ומשאירים לרבע שעה לתפוח. אפשר לקמח את משטח העבודה אם הבצק מתחיל להידבק, ו/או לרדד ישירות על נייר אפייה. בזמן התפחת הבצק מכינים תוספות. אני הכנתי פיצה מזרח-תיכונית משהו עם עגבניות מיובשות, גמבה, זיתים שחורים וגבינת עזים. אחרי שהבצק תפח, מורחים אותו ברוטב עגבניות, מפזרים מעל כמות נדיבה של גבינה ומסדרים מעל את התוספות. אני השתמשתי ברוטב עגבניות קנוי. אם רוצים, אפשר לתבל אותו לפי הטעם.
את הפיצה מכניסים לתנור שחומם מראש ל- 230 מעלות, לרבע שעה-עשרים דקות, או עד שהיא מתחילה להשחים. מוציאים, חותכים למשולשים ומגישים. מכמות הבצק אפשר להכין 4 פיצות גדולות, או למשל שתי פיצות וארבע פוקצ'ות. בקיצור, הבנתם את הפוטנציאל.
תסכימו שאין פתרון קל וטעים יותר לארוחת ערב. הפיצה יוצאת דקה ופריכה, עם בועות אוויר קטנטנות, באיזון מושלם בין עובי הבצק לכמות התוספות. לא צריך יותר מדי סופרלטיבים בשביל לקדם את הרעיון, הרי מדובר בפיצה טרייה, צבעונית וארומטית שכולם אוהבים במרחק הליכה למקרר. בפוסט הבא אספר לכם על פוקצ'ה לא פחות ממעולה שהכנתי מהבצק השבועי, אז יש למה לצפות. ובינתיים – בתאבון!
אז מה היה לנו?

מרכיבים לבצק שבועי מק"ג קמח:
250 מ"ל חלב פושר (כוס)                            3 כפיות אבקת אפייה
2 כפיות סוכר                                             3 כפיות מלח
11 גרם שמרים יבשים (שקית)                      400 מ"ל יוגורט (2 גביעים)
שקית קמח (1 ק"ג), עדיף קמח לפיצה            2 ביצים

מרכיבים לפיצה משפחתית:
1/4 מכמות הבצק                                       8 עגבניות מיובשות (או לפי הטעם)
1/3 כוס רוטב עגבניות                                 1/3 כוס זיתים שחורים, חצויים
150-200 גרם גבינת מוצרלה (לפי המצפון)    1/4 חבילה גבינת עזים פרומעז
גמבה, חתוכה לעיגולים


אופן הכנה:
  1. מכינים את הבצק: בקערה קטנה מערבבים את החלב הפושר, השמרים היבשים והסוכר ומשאירים בצד ל- 20 דקות עד שעל פני התערובת מתפתח קצף אוורירי.
  2. מעבירים את תערובת השמרים לקערת המיקסר, מוסיפים בערך חצי מכמות הקמח, את המלח ואבקת האפייה ולשים באמצעות וו לישה במשך כמה דקות עד שהקמח נטמע.
  3. מוסיפים את הביצים, היוגורטים ואת שאר הקמח ולשים שוב עד שמתקבל בצק רך מאוד, נעים למגע וטיפה דביק.
  4. משמנים את הידיים ומוציאים את הבצק המוכן מהקערה. משאירים בצד 1/4 ממנו, ואת כל השאר מעבירים לשקית. מוציאים מהשקית את האוויר וקושרים אותה. משאירים מקום לתפיחת הבצק. את השקית מעבירים למקרר.
  5. מקמחים את משטח העבודה, מרדדים את הבצק לעיגול בגודל רצוי, מעבירים לתבנית מרופדת בנייר אפייה ומשאירים לרבע שעה לתפוח.
  6. מחממים את התנור ל- 230 מעלות.
  7. מכינים את התוספות: חותכים את הגמבה לעיגולים, את הזיתים לחצאים.
  8. אחרי שהבצק תפח, מורחים אותו ברוטב העגבניות, מפזרים מעל את הגבינה ומסדרים את התוספות.
  9. מכניסים את הפיצה לתנור ל- 15-20 דקות, או עד שהיא משחימה.
  10. מוציאים מהתנור, חותכים למשולשים ומגישים.
  11. במידת הצורך שומרים במקרר בכלי אטום. מחממים בתנור לפני הגשה נוספת.


הערות:
  • מכמות הבצק אפשר להכין ארבע פיצות גדולות, או למשל שתי פיצות וארבע פוקצ'ות.
  • אפשר להחליף את היוגורט ברויון.
  • המתכון הינו חלבי ולא מומלץ להפוך אותו לפרווה.
  • מומלץ בפעם הראשונה להוסיף את החלק השני של הקמח בהדרגה, רק עד שיתקבל בצק רך ואלסטי. בעיקרון זה צריך להיות בול ק"ג.
  • אפשר להחליף את המוצרלה בגבינה צהובה מגוררת.
  • אפשר לבחור תוספות לפי הטעם – כל דבר וכל שילוב הולך.
  • תשגיחו על הפיצה שלא תישרף. זמן אפייה משתנה בין תנור לתנור, אבל בממוצע לוקח בין 15 ל- 20 דקות עד שהיא מתחילה להשחים.


יום שבת, 6 בספטמבר 2014

עוגת תמרים לחה עם ציפוי גנאש שוקולד לבן + בלוגולדת שנתיים

התחלתם להרגיש שראש השנה מתקרב? אצלי בבית מריחים אותו כבר זמן מה. אתם יודעים איך זה בלוגרים.. יוצאים מגדרם, מכינים ומפרסמים מתכוני חג הרבה לפני שהוא מגיע, ואז בארוחת החג עצמה נשארים עם קרקרים וגבינה לבנה. שניהם תוצרת בית, כמובן J בכל אופן, במסגרת ההכנות לקראת החג, מנטקה מאתגרים אותנו שוב, הפעם עם חומר גלם מתוק ודביק במיוחד – תמרים. 
אני לא יכולה להגיד שאני מתה על תמרים. מצד שני – הם מעולם לא עשו לי משהו רע. אם אראה אותם, לא אעבור לצד השני של כביש. ובקיצור – אומנם לא תמצאו אותם אצלי בבית ברגיל, אבל אם הם כבר מגיעים, הם עושים את העבודה שלהם, ועושים אותה טוב! קחו למשל את העוגה הזו - עוגת תמרים לחה נהדרת שמכינים בקלי קלות. אפשר כמוני להשתמש בתמרים בוואקום, או לחתוך תמרים שלמים (העוגה תצא במראה פסיפסי יותר). אפשר לצפות אותה בגנאש שוקולד לבן ולקשט עם פירורי עוגיות לוטוס שנשארו מאחד המתכונים הקודמים וחבל לזרוק, או אפשר פשוט לפזר מעל אבקת סוכר. זה לא ישנה את התוצאה: מדובר בעוגה טעימה ומפתיעה מאוד. פשוט נהדרת ליד הקפה של הבוקר, או מיץ תפוזים של הצהריים, או מה שאתם שותים בערב.. בקיצור – עוגה מעולה. אגב, מצאתי אותה כאן (זהירות – רוסית) והכנתי עם כמה שינויים קלים.
אם תבחרו להשתמש בתמרים מאריזת וואקום, תקווצ'צ'ו אותם היטב ותוודאו שאין בהם חתיכות קשות. רופא שיניים בסוף ארוחת ערב חג זה לא תסריט אופטימלי. מעבירים את התמרים לסיר קטן, מוסיפים מיץ תפוזים סחוט ומביאים לרתיחה על אש בינונית. כשהתערובת רותחת והופכת לאחידה הרבה יותר, מכבים את האש, מוסיפים כפית אחת של אבקת אפייה ומערבבים. לא להיבהל - בסיר תתרחש תגובה כימית קלה: על פני התערובת יופיעו בועות והיא תבהיר. הכל בסדר, ככה זה אמור להיות.
בזמן שהתמרים מתקררים, מכינים את החלק השני של הבצק: בקערה מקציפים חמאה רכה. אם רוצים עוגה מתוקה, אפשר בשלב זה להוסיף כף או שתיים סוכר. לי מספיקה המתיקות הטבעית של התמרים, אז ויתרתי. מוסיפים לקערה עם החמאה ביצה אחת, כף קמח, קמצוץ מלח וכפית נוספת של אבקת אפייה. ממשיכים לערבב, מוסיפים עוד ביצה ואת שאר הקמח. את הערבוב האחרון כדאי לעשות באמצעות כף או מרית.
מעבירים את התמרים לקערה ומערבבים עד לאיחוד החומרים. מתקבלת בלילה סמיכה בצבע חום-כתמתם יפהפה, מה שכבר נותן אינדיקציה לכך שהעוגה תהיה מעולה. משמנים קלות את תבנית האפייה, מעבירים פנימה את כל הבלילה ומכניסים לתנור שחומם מראש ל- 170 מעלות ל- 30-40 דקות, או עד שהעוגה משחימה והקיסם שננעץ במרכזה יוצא יבש וללא פירורים.
מכיוון שעד כה בכלל לא השתמשתי בסוכר, הרגשתי שיש לי זכות מלאה להמתיק את העוגה המוכנה בכל דרך אפשרית. למשל באמצעות גנאש שוקולד לבן ופירורי עוגיות לוטוס, שפשוט היו לי בשלוף ורק חיכו להפוך ל"דובדבן שעל הקצפת". מחממים שוקולד לבן ובמקרה שלי חלב קוקוס (כבר אמרנו שלא זורקים שאריות?) עד להמסת השוקולד, מוסיפים קצת חמאה ומערבבים עד שמתקבל גנאש חלק ואחיד לגמרי. כמובן אפשר להשתמש במקום בשמנת מתוקה. לי לא הייתה סבלנות לחכות שהגנאש יתקרר והיה חום אימים במטבח, אז הציפוי שלי יצא טיפה נוזלי. אני ממליצה לקרר את הגנאש ולחכות עד שהוא יגיע לסמיכות רצויה לפני שמתחילים לצפות את העוגה. כמובן, כדאי גם לקרר קצת את העוגה עצמה לפני שחולצים אותה מהתבנית. מעל הגנאש אפשר לפזר כל דבר שאוהבים: אגוזים או שקדים קצוצים, תמרים חתוכים דק, פצפוצי שוקולד, סוכריות צבעוניות. אני כאמור בחרתי בפירורי עוגיות לוטוס שבנוסף לכל סגולותיהם גם מצטלמים יפה. 
זהו, חותכים ומגישים. רצוי ליד כוס קפה או תה. העוגה יוצאת לחה ובמרקם טיפה דחוס, אך לא כבדה בכלל. היא לא דומה לעוגה בחושה רגילה, היא הרבה יותר מיוחדת. התמרים ניכרים בה היטב, אך המתיקות עדינה ולא משתלטת.
אם אתם לא בקטע של תפוח-דבש, עוגת התמרים הזו יכולה להחליפם בערב החג. אם משקיעים בציפוי וקישוט, היא נראית מספיק חגיגית ולגמרי עונה לסטנדרט של עוגה- חגיגית-טעימה-שלא-דורשת-המון-התעסקות. בדיוק כמו שאני אוהבת. שיהיה חג שמח ובתאבון!
ועוד משהו לגמרי שווה ציון. לפני כמה ימים הבלוג שלי חגג יום הולדת שנתיים. אני כמובן מאוד מתרגשת, כי כשהתחלתי לכתוב אותו לא ציפיתי שזה יעניין עוד מישהו חוץ ממני והאנשים הקרובים. בינתיים עברו שנתיים, ואני עדיין כאן עם כמעט 150 מתכונים וקהל עוקבים מכובד, נאמן ומאוד-מאוד מפרגן. תודה רבה לכם על כך! עד היום אני מחייכת בכל פעם שאני רואה תגובה חדשה לפוסטים שלי. מקווה שאוכל לשמר את ההתרגשות הזאת לעוד שנים רבות. ותודה מיוחדת לאיש המוכשר שלי שיודע גם לפרגן וגם לתת ביקורת בונה, שכל הזמן מלמד אותי דברים חדשים, ושעזר לצלם את הבאנר המתוק הזה ♥
אז מה היה לנו?

מרכיבים לתערובת התמרים:
300 גרם תמרים מאריזת וואקום (יותר מחצי אריזה)    כפית אבקת אפייה
מיץ סחוט משני תפוזים
מרכיבים לבלילת העוגה בקוטר 20 ס"מ:
125 גרם חמאה רכה                                               כפית אבקת אפייה
2 ביצים                                                                 קמצוץ מלח
125 גרם קמח (כוס פחות כף וחצי)
מרכיבים לציפוי וקישוט:
100 גרם שוקולד לבן                                              20 גרם חמאה
100 גרם חלב קוקוס (חצי כוס פחות כף)                    2-3 כפות פירורי עוגיות לוטוס


אופן הכנה:
  1. בעזרת האצבעות מוודאים שאין בתמרים חתיכות קשות, מעבירים אותם לסיר קטן, מוסיפים את מיץ התפוזים הסחוט ומביאים לרתיחה על אש בינונית. כשהתערובת רותחת והופכת לאחידה הרבה יותר, מכבים את האש, מוסיפים כפית אחת של אבקת האפייה, מערבבים היטב ומקררים.
  2. בינתיים מקציפים בקערה את החמאה הרכה. מוסיפים ביצה אחת, כף קמח, קמצוץ מלח ואת הכפית הנוספת של אבקת האפייה. ממשיכים לערבב, מוסיפים את הביצה השנייה ואת שאר הקמח ומערבבים בפעם האחרונה בעזרת מרית עד שמתקבלת תערובת אחידה במרקם קרמי.
  3. מחממים את התנור ל- 170 מעלות.
  4. מעבירים את התמרים לקערה ומערבבים עד לאיחוד החומרים כאשר אמורה להתקבל בלילה סמיכה בצבע חום-כתמתם.
  5. מעבירים את הבלילה לתבנית משומנת ומכניסים לתנור ל- 30-40 דקות, או עד שהעוגה משחימה והקיסם שננעץ במרכזה יוצא יבש וללא פירורים. מוציאים מהתנור ומקררים לפני שמחלצים מהתבנית.
  6. מכינים את הציפוי: מחממים שוקולד לבן וחלב קוקוס עד להמסת השוקולד, מוסיפים קצת חמאה ומערבבים עד שמתקבל גנאש חלק ואחיד לגמרי. מקררים עד להגעה לסמיכות רצויה.
  7. מצפים את העוגה, מקשטים בפירורי עוגיות לוטוס, חותכים ומגישים.
  8. שומרים במקרר בכלי אטום. מגישים בטמפרטורת חדר.


הערות:
  • אפשר להחליף את התמרים מאריזת הוואקום בכמות זהה של תמרים חתוכים לקוביות קטנות.
  • אם רוצים עוגה מתוקה, אפשר להוסיף כף או שתיים של סוכר בשלב הקצפת החמאה.
  • בהכנת הציפוי אפשר להחליף את חלב הקוקוס בכמות זהה של שמנת מתוקה.
  • צריך לקרר קצת את העוגה לפני שחולצים אותה מהתבנית, אחרת היא עלולה להיסדק.
  • אפשר לקשט את העוגה בכל דבר שאוהבים: אגוזים או שקדים קצוצים, תמרים חתוכים דק, פצפוצי שוקולד, סוכריות צבעוניות. אפשר לוותר על הציפוי ופשוט לזרות מעל העוגה אבקת סוכר.
  • מומלץ להגיש את העוגה בטמפרטורת חדר.

יום שלישי, 2 בספטמבר 2014

קינוח טפיוקה עם מנגו ורוטב פירות יער

יצא לכם כבר לטעום טפיוקה? אני שמעתי עליה לראשונה לפני כחצי שנה, קניתי שקית של כדורונים מגניבים בשלושה צבעים, שמתי במגירה, ובדומה לדברים רבים אחרים, שכחתי על קיומה. טפיוקה מצאה אותי בסופ"ש האחרון, ומאז לא עוזבת. כי מי היה מאמין שהדבר הזה, שנראה כמו קלקר כשהוא ארוז וכמו ג'לי עמילני כשהוא מבושל, יכול להיות כל כך טעים? למען הדיוק, לטפיוקה עצמה אין שום טעם, היא די ניטראלית. אבל ברגע שמשדכים לה כמה מרכיבים נוספים, היא הופכת למעדן של ממש. במקרה שלי - למעדן טבעוני עם מנגו ורוטב פירות יער.
מדובר במנה ממש לא מאתגרת, אבל כזו שדורשת קצת זמן, כי בין הכנת הטפיוקה והרוטב לבין הרכבת הקינוח צריך לעבור זמן מסוים שמיועד לקירור המרכיבים. אפשר לראות בזה חסרון, אבל למה לנו להיות שליליים? במקום זה אפשר להתמקד בצד החיובי של העניין. נאמר, אתם מחליטים להגיש את הקינוח המיוחד הזה בראש השנה (זה מה שאני הולכת לעשות). אז אפשר להכין את כל המרכיבים יום לפני ולהרכיב את הקינוח ממש לקראת ההגשה, ביום החג. גאוני, לא?
בסיר קטן מערבבים מים וסוכר ומביאים לרתיחה על אש בינונית. מוסיפים טפיוקה, מנמיכים את האש למינימאלית ומבשלים במשך כרבע שעה. מידי פעם מערבבים כדי שהטפיוקה לא תידבק לתחתית הסיר. בזמן הבישול התערובת תסמיך מאוד, תהפוך לג'לית, ופניני הטפיוקה יהפכו לשקופות. מכבים את האש ומקררים.
בזמן שהטפיוקה מתקררת, מכינים רוטב. מערבבים בסיר מים, סוכר ופירות יער, מביאים לרתיחה, מנמיכים את האש ומבשלים כעשר דקות עד שהרוטב מתחיל טיפה להסמיך. מכבים את האש ומקררים. תוך כדי הקירור, הרוטב יסמיך עוד קצת.
ברגע שהטפיוקה פושרת, אפשר לסיים את הכנתה. פשוט מערבבים אותה עם נוזל קוקוס עד שמתקבלת תערובת אחידה וסמיכה במרקם פודינג. אם היא יוצאת דלילה, אל תדאגו: הטפיוקה ממשיכה לספוג נוזלים, להתגבש ולהסמיך בזמן הקירור.
אחרי שהטפיוקה קרה לגמרי, אפשר להרכיב את הקינוח. מקלפים וחותכים שני מנגו בשלים לקוביות בינוניות ומניחים בתחתית כלי הגשה. מעל יוצקים את הטפיוקה ומסיימים עם כף נדיבה של רוטב פירות יער. זהו – זה מוכן.
מערבבים ואוכלים. פודינג הטפיוקה הוא כל מה שקינוח אקזוטי אמור להיות: יפה, צבעוני, פירותי, בעל מגוון טעמים שמשלימים אחד את השני, עדין ומיוחד. הוא מוגש בכוסות אישות, הוא פרווה, מתאים לצמחונים וטבעונים ויוכל להיות מענה נהדר לכל סוג אורחים שיסעדו אצלכם בראש השנה. בקיצור – מושלם! אז שיהיה חג שמח ובתאבון!
אז מה היה לנו?
מרכיבים ל- 6-8 קינוחים אישיים:
1/3 כוס פניני טפיוקה                       כוס פירות יער קפואים
1/3 כוס סוכר                                  6 כפות מים
2 כוסות מים                                   3 כפות סוכר
פחית נוזל קוקוס                              2 מנגו בשלים


אופן הכנה:
  1. מערבבים בסיר קטן את המים והסוכר ומביאים לרתיחה על אש בינונית. מוסיפים את הטפיוקה ומבשלים תוך ערבוב מפעם לפעם כרבע שעה, או עד שהתערובת מסמיכה מאוד והפנינים נעשות שקופות. מכבים את האש ומקררים.
  2. מערבבים בסיר קטן את פירות היער הקפואים, המים והסוכר ומביאים לרתיחה על אש בינונית. מנמיכים את האש ומבשלים כעשר דקות עד שהרוטב מתחיל להסמיך. מקררים.
  3. מוסיפים לטפיוקה שהתקררה את נוזל הקוקוס ומערבבים היטב עד שמתקבל פודינג אחיד וסמיך. מקררים במקרר שעה לפחות, עדיף יותר.
  4. לקראת הגשה מקלפים את המנגו וחותכים לקוביות בינוניות.
  5. מרכיבים את הקינוח: מניחים בתחתית כלי הגשה כף-שתיים של קוביות המנגו, מעל יוצקים את פודינג הטפיוקה ומעליו מניחים כף של רוטב פירות היער.
  6. מגישים מיד או שומרים במקרר מכוסה בניילון נצמד.


הערות:
  • אפשר להשתמש בכל פרי או תערובת פירות שאוהבים. לטעמי עדיף לבחור בפירות שמרקמם רך, כמו אפרסק, שזיף, משמש, ענבים, אננס וכו'.
  • אפשר להחליף סוכר לבן בכמות זהה של סוכר חום בהיר.
  • אם רוצים רוטב פירות יער דליל יותר, פשוט מבשלים אותו פחות זמן או מוסיפים קצת יותר מים.
  • בזמן הבישול הטפיוקה נהיית מאוד סמיכה וג'לית – אל תבהלו. היא אמורה להיות כזאת. אחרי שהיא תתקרר ותעורבב עם נוזל הקוקוס, היא תגיע למרקם האמיתי הרצוי.
  • רוצים להשביח את הפודינג עוד יותר? – תוסיפו יחד עם נוזל הקוקוס כפית תמצית וניל או כף אלכוהול שאתם אוהבים.