יום ראשון, 26 באוקטובר 2014

עוגת שוקולד-בננה

זאת התקופה הזו בשנה שעוד מוקדם להתחיל עם מרקים, אבל כבר מתחיל להתעורר חשק לדברים "כבדים" ומנחמים, לאוכל עם נוכחות. מהבחינה הזו עוגות בחושות הן הדבר האולטימטיבי, ועוגת שוקולד בננה הזו אינה יוצא מן הכלל. המרקם המעט דחוס והלח שלה מחייב לידה כוס קפה או תה ולוקח אותכם ישירות לספה בסלון אל מתחת לשמיכת פליז, שאין מצב לקום ממנה, אלא אם כן יבוא לכם על עוד פרוסת עוגה. לאחרונה אני ממש מתחברת לעוגות עם מרקם לח. הייתה כאן לא מזמן עוגת תמרים נהדרת, ועכשיו הגיע הזמן לשילוב הקלאסי שוקולד בננה.
במתכון המקורי המרכיב השוקולדי של העוגה הוא נוטלה. לי בבית הייתה הגרסה הציונית, שוקולד שחר, ולדעתי התוצאה מספקת ביותר. הכנסתי כמה שינויים קלים למתכון והשתמשתי בתבנית ללחם שהיא גדולה ועמוקה יותר מאינגליש קייק. כמות המצרכים שבמתכון מספיקה לשתי תבניות אינגלישקייק רגילות.
מכינים חצי כוס שוקולד שחר או נוטלה ובקערית נפרדת מועכים באמצעות מזלג שלוש בננות בינוניות בשלות.
בקערה גדולה טורפים ביצים עם סוכר עד שמתקבל קצף בהיר ואוורירי. אפשר לעשות זאת באמצעות מיקסר עם וו גיטרה או מטרפה ידנית – זה לא עקרוני. מוסיפים שמן, את השוקולד והבננות ומערבבים. מוסיפים את כל המרכיבים ביבשים ומערבבים שוב, הפעם בעזרת כף, עד שהם נטמעים בתערובת. מוסיפים מים וחלב ומערבבים בפעם האחרונה עד שמתקבלת בלילה אחידה ודי סמיכה. אין צורך לערבב יותר מדי, אפילו אם נשארים קצת גושים – זה לא נורא.
מעבירים את הבלילה לתוך תבנית מרופדת בנייר אפייה. אם משתמשים בתבניות אינגלישקייק חד-פעמיות אפשר במקום לשמן ולקמח אותן טיפה. מפזרים מעל אגוזים קצוצים ומכניסים לתנור שחומם מראש ל- 180 מעלות ל- 45-55 דקות, או עד שהעוגה תופחת, משחימה והקיסם שננעץ במרכזה יוצא נקי ללא פירורים. זמן האפייה כמובן מאוד תלוי בתנור, אז תהיו קשובים. אבל אל תשכחו שמדובר בעוגה שאמורה להיות לחה מבפנים, כלומר היא לא אמורה להתייבש לחלוטין. אם היא מתחילה להשחים מדי מלמעלה, אפשר לכסות אותה בנייר כסף. תשתדלו לעשות זאת בזמן, ולא כמוני, כמה דקות מאוחר מדי :)
מוציאים את העוגה מהתנור, מקררים טיפה בתוך התבנית ולאחר מכן שולפים אותה החוצה יחד עם נייר האפייה. הוא מתנתק לאחר מכן ללא שום בעיה. אם רוצים, זורים מעל העוגה אבקת סוכר.
חותכים ומגישים. רצוי עם כוס תה או קפה.
העוגה יוצאת מאוד טעימה ומעודנת: לא מתוקה מדי, שוקולדית במידה ועם רמז עדין לנוכחות הבננות. כל הטעמים בה מאוזנים, והאגוזים הקראנצ'יים מלמעלה משלימים נהדר את המרקם הלח והאחיד של העוגה. בקיצור, מדובר בעוגה בחושה עם ערך מוסף. קשה להסתפק בפרוסה אחת בלבד – בדוק! ואיזה כיף להתחיל איתה את הסתיו. בתאבון!
אז מה היה לנו?

מרכיבים לתבנית לחם 6x12x22 או ל-2 תבניות אינגלישקייק:
3 ביצים
3/4 כוס סוכר (150 גרם)
3/4 כוס שמן קנולה
3 בננות בינוניות בשלות
1/2 כוס שוקולד שחר / נוטלה
1 ו- 1/4 כוסות קמח (175 גרם)
כפית אבקת אפייה
1/2 כפית סודה לשתייה
2 כפות קקאו אמיתי
1/2 כוס מים פושרים (120 מ"ל)
2 כפות חלב
חופן אגוזים קצוצים
אבקת סוכר לקישוט


אופן הכנה:
  1. מחממים את התנור ל- 180 מעלות.
  2. בקערה גדולה טורפים באמצעות מטרפה ידנית או מיקסר עם וו גיטרה את הביצים עם הסוכר עד שמתקבל קצף בהיר ואוורירי. מוסיפים את השמן, השוקולד והבננות המועכות ומערבבים.
  3. מוסיפים את כל המרכיבים היבשים ומערבבים שוב, הפעם בעזרת כף, עד שהם נטמעים בתערובת.
  4. מוסיפים את המים הפושרים והחלב ומערבבים בפעם האחרונה עד שמתקבלת בלילה אחידה ודי סמיכה.
  5. מרפדים את התבנית בנייר אפייה. אם משתמשים בתבניות אינגלישקייק חד-פעמיות, ניתן רק לשמן ולקמח אותן. מעבירים את הבלילה לתוך התבנית, מפזרים מעל אגוזים קצוצים ומכניסים לתנור ל 45-55 דקות, או עד שהעוגה תופחת, משחימה והקיסם שננעץ במרכזה יוצא נקי ללא פירורים.
  6. מוציאים את העוגה מהתנור, מקררים טיפה בתוך התבנית ושולפים החוצה יחד עם נייר האפייה שמתנתק בקלות. אם רוצים – זורים מעליה אבקת סוכר.
  7. פורסים ומגישים.
  8. שומרים במקרר בכלי אטום עד 5 ימים.


הערות:
  • אפשר להשתמש או בשוקולד שחר או בנוטלה – התוצאה מצוינת בשני המקרים.
  • אפשר להחליף את הסוכר הלבן בכמות זהה של סוכר חום דביק.
  • אם הבננות שלכם ממש גדולות, אז שתיים יספיקו בהחלט.
  • אפשר להחליף את האגוזים בשקדים או פיסטוקים קצוצים, או בכל דבר אחר שימצא חן בעיניכם. תכלס, מדובר רק בקישוט שעל הדרך מוסיף קראנצ'יות למרקם העוגה.
  • זמן האפייה משתנה מתנור לתנור, אז כדאי לבדוק את העוגה אחרי כ- 45 דקות, ואם היא עדיין לא מוכנה, פשוט להשאיר עוד ולבדוק מדי פעם את מצבה. אם היא מתחילה להשחים מדי מלמעלה, ניתן לכסותה בנייר כסף.


יום שלישי, 14 באוקטובר 2014

מטריות שוקולד

אני אוהבת קיץ. אמרתי את זה כאן לא פעם ולא פעמיים. אבל אחרי שעברתי מירושלים למרכז ושרדתי בגבורה את חודש אוגוסט הלוהט והדביק, אני באופן מפתיע יותר ויותר מצפה לבוא הסתיו. אמיתי כזה, עם גשם. היורה כבר מאחורינו, ועכשיו נדרשת השקעה מסוימת על מנת למשוך לאזורנו מיתרים חזקים ורציניים. אנשים דתיים מתפללים את תפילת הגשם, ואני תורמת את חלקי ומכינה מטריות שוקולד. מין רמז שכזה לטבע.
ראיתי את המטריות המתוקות האלה בפינטרסט – מקור בלתי נדלה להשראה, וכמובן הייתי חייבת להכין.
לא מדובר במתכון, אלא בעצם בשיטת הכנה של ממתק ביתי מגניב. הכי פשוט שיש, הכי צבעוני, יפה וטעים, כמו שרק שוקולד שמקושט בסוכריות צבעוניות יכול להיות. הכנת המטריות האלה זה תהליך כיפי שעל הדרך גם משפר מוטוריקה עדינה. תיכף תראו למה.
הדבר המאתגר ביותר כאן זה הכנת תבניות בצורת קונוס. הכי מומלץ להשתמש לצורך זה בדף שקף, אבל אפשר להסתדר גם עם נייר אפייה רגיל. אני לא אתן מידות מדויקות, כי במקרה הזה גודל אינו העיקר. רוצים מטריות קטנות – תעשו קונוסים קטנים, רוצים מטריות גדולות – תגדילו בהתאם. אם התבניות יצאו גדולות מדי – פשוט אל תמלאו עד הסוף. לצורך העניין המטריות המוכנות שלי היו באורך כ- 7 ס"מ. מה שחשוב זה הרעיון: גוזרים מדף שקף ריבוע בגודל מסוים, למשל 10 ס"מ על 10 ס"מ. אל תמדדו – זה ממש מיותר. את הריבוע גוזרים לשני משולשים. מכל משולש מייצרים קונוס ומהדקים באמצעות סלוטייפ למעין כיס בלי חור בתחתית. בעזרת מספריים מיישרים את הקצוות וזהו – יש לכם תבניות מעולות לממתק בצורת מטרייה.
ממיסים שוקולד, אפשר כמוני בבאן מרי (סיר עם שוקולד שמונח על סיר גדול יותר ובו מים רותחים, על אש נמוכה), או במיקרוגל, עד שמתקבל שוקולד חם במרקם סמיך ואחיד.
את השוקולד המומס מומלץ להעביר לבקבוק לחיץ או שק זילוף, על מנת למקסם פגיעה במטרה. אבל אם יש לכם יד יציבה, אתם מוזמנים להשתמש בכף או כפית. את הקונוסים אפשר להעמיד במספר דרכים: לגייס למשימה את כל בני המשפחה שיחזיקו אותם (סתם..), לעשות חורים בארגז קרטון או פשוט לתקוע אותם בחתיכת קלקר. מכאן הכל פשוט ביותר: ממלאים כל קונוס בשוקולד המומס ל- 3/4 בערך, שיישאר מקום לסוכריות צבעוניות. ממתינים מספר דקות עד שהוא קצת מתייצב ותוקעים במרכז התבנית מקלון, פלסטיק או עץ. כמובן אין צורך להכניס אותו עד הסוף – הקצה שלו צריך להיות בתוך המטרייה. מיד אחרי זה מפזרים בנדיבות את הסוכריות הצבעוניות. 
את כל הקונסטרוקציה הזו מכניסים למקרר ומשאירים לפחות לשעה, עד שהשוקולד שוב נהיה מוצק. מוציאים מהמקרר, גוזרים ומורידים את נייר השקף, מניחים על צלחת ומגישים. אפשר לעטוף בנייר צלופן, לקשט בסרט צבעוני ולהפוך את המטריות האלה, מתוקות בכל המובנים, להפתעות מגניבות. ככה או ככה, עד להגשה הן אמורות להישאר במקרר. וכמובן תשתדלו לא לגעת בהן יותר מדי – מדובר בשוקולד שנמס ומלכלך.
לא נותר להוסיף כלום חוץ מזה שממש נהניתי להכין את המטריות האלה. יש כאן די הרבה מקום ליצירתיות: אפשר להשתמש בסוגים שונים של שוקולד – מריר, חלב או לבן, להכנת קולקציה שלמה של מטריות. אפשר לקשט בסוכריות הצבעוניות רק את החלק התחתון של המטרייה ואפשר את כולה. 
מה שבאמת חשוב זה שכל אדם שהממתקים האלה יגיעו לידיו ייהנה מהטעם שלהם ומהמראה הצבעוני המקסים. ועוד יותר חשוב מזה – שירד כבר גשם!
אז מה היה לנו? 

מרכיבים ל- 7 מטריות באורך כ- 7 ס"מ:
דף שקף להכנת תבניות קונוס
100 גרם שוקולד מריר
7 מקלוני פלסטיק
2-3 כפיות סוכריות צבעוניות לקישוט

אופן הכנה:
  1. מכינים את תבניות הקונוס: גוזרים מדף שקף ריבוע בגודל מסוים, כ- 10 ס"מ על 10 ס"מ, אותו גוזרים לשני משולשים. מכל משולש מייצרים קונוס ומהדקים באמצעות סלוטייפ לכיס בלי חור בתחתית. בעזרת מספריים מיישרים את הקצוות ומעמידים את הקונוסים במעמד מקלקר.
  2. ממיסים את השוקולד בבאן מרי עד שמתקבל שוקולד חם במרקם סמיך ואחיד, אותו מעבירים לבקבוק לחיץ.
  3. ממלאים את תבניות הקונוס בשוקולד המומס עד ל- 3/4 גובה וממתינים מספר דקות שיתייצב. תוקעים במרכז את המקלונים ומפזרים מעל את הסוכריות הצבעוניות.
  4. מעבירים את הקלקר עם התבניות לקירור של שעה לפחות.
  5. גוזרים ומורידים את נייר השקף, מניחים את המטריות על צלחת ומגישים. אם רוצים – עוטפים בצלופן למעין הפתעות.
  6. שומרים במקרר עד להגשה.


הערות:
  • אפשר להחליף את דף השקף בנייר אפייה.
  • אפשר להחליף את השוקולד המריר בשוקולד חלב או שוקולד לבן.
  • אפשר להמיס את השוקולד במיקרוגל.
  • אפשר להחליף את מקלוני הפלסטיק (שניתן להשיג בכל חנות מתמחה באפייה) במקלוני עץ רגילים.
  • אפשר להכין מעמד לקונוסים מקופסת קרטון עם חורים. קלקר הינו פתרון טוב וזמין יותר.
  • הדרך החסכונית ביותר היא להשתמש בכף או כפית לצורך מזיגת השוקולד לתוך התבנית. כשמשתמשים בבקבוק לחיץ או שק זילוף, כמות מסוימת של השוקולד נשארת על הדפנות, אבל המזיגה הרבה יותר מדויקת ופחות מלכלכת.
  • רוצים גרסה טיפה יותר בריאה? תחליפו את הסוכריות הצבעוניות באגוזים, שקדים או פיסטוקים קצוצים, או בשבבי קוקוס.


יום שלישי, 7 באוקטובר 2014

טארט אוראו ללא אפייה

ללא ספק, אוראו הן עוגיות מוכנות שאני הכי אוהבת. הן מתוקות, שוקולדיות ומשלבות שני מרקמים, קראנצ'י ורך, שיחד מייצרים חוויה נעימה ואף ממכרת. כי ביננו, מי פותח חבילת אוראו ומפסיק לאכול אחרי עוגייה אחת בלבד? דבר נוסף שאני מאוד אוהבת בעוגיות האלה זה שאפשר לשלב אותן באינספור קינוחים. אוראו משדרגים ומייפים כל דבר שבא איתן במגע, אם זה גלידה, מוס, עוגה או בראוניז

במקרה של הטארט הזה הן גם חומר גלם, כי הקלתית עשויה מעוגיות מרוסקות, וגם קישוט פוטוגני במיוחד. אומנם הגיע הסתיו, אבל הימים עדיין חמים בטירוף, כך שבטוח תוכלו להעריך את העובדה שהטארט הנפלא הזה לא דורש אפייה, ובכלל יותר מדי התעסקות. 
הוא יכול להיות מוכן תוך פחות מחצי שעה, ורק תצטרכו להמתין כמה שעות שיתקרר ויתייצב במקרר. אגב, כמה שתקררו אותו יותר, כך הוא יהיה יותר טעים. את המתכון ראיתי כאן, והכנתי את הטארט עם כמה שינויים. אני פשוט התאהבתי במראה שלו בצילומים, ולא יכולתי לעמוד בפיתוי לצלם אותו בין השאר באופן דומה ומחמיא בטירוף.

מתחילים בהכנת הקלתית. ממיסים חמאה ומשאירים בצד להתקרר טיפה.

בינתיים מרסקים במעבד מזון עוגיות אוראו עד שמתקבלת תערובת חולית. מוסיפים את החמאה המומסת ומערבבים עוד קצת. מעבירים את התערובת הרטובה והדביקה לתבנית, אני השתמשתי במלבנית עם תחתית מתפרקת, ובעזרת האצבעות מייצרים קלתית. אפשר להשקיע ולהשתדל שהיא תהיה אחידה וישרה, אבל זה פחות עקרוני, כי המילוי יפתור את כל הבעיות. פשוט תהדקו אותה היטב שלא יהיו סדקים או חורים. כשהקלתית מוכנה, מכניסים את התבנית למקפיא.
בינתיים מכינים את המילוי. על אש נמוכה מביאים לרתיחה שמנת מתוקה, מוסיפים שוקולד וחמאה, מורידים מהאש, משאירים לחמש דקות ומערבבים עד שמתקבל גנאש אחיד וחלק לגמרי.
מוציאים את הקלתית מהמקפיא, מוזגים פנימה את גנאש השוקולד, מקשטים בעזרת חצאי עוגיות אוראו ושוקולד צ'יפס ומעבירים לקירור של שעתיים לפחות. עדיף להשאיר את הטארט בקירור כל הלילה.
כשהטארט מתקרר, אפשר להוציא אותו מהתבנית, לחתוך ולהגיש. לצערי הפרשי הטמפרטורה בין המקרר לגיהינום שאנו חיים בו, גורמים לשוקולד קצת "להזיע". זה כמובן לא פוגע באיכות וטעם הטארט, רק מצטלם פחות טוב. למרות שהחצי היותר טוב שלי חושב שזה דווקא מוסיף.
אתם מוזמנים לבדוק מכל זווית אפשרית ולשפוט J
אבל איך שלא תסתכלו עליו, מדובר באחד הטארטים הפשוטים והטעימים שיש. למרות שאין במתכון טיפת סוכר, ואני לא מדברת כרגע על המתיקות שבאה מהעוגיות והשוקולד, הוא מיועד אך ורק לאנשים שאוהבים מתוק. וכאלה שלא שוקלים להתחיל דיאטה. יכול להיות שמדובר בביס המתוק ביותר שתטעמו אי פעם, אבל הי – בואו נסתכל על חצי הכוס המלאה: אי אפשר לאכול יותר מדי מהטארט הזה. מה שבעצם אומר שהוא יספיק להמון אנשים, או פשוט יישאר איתכם להרבה זמן. אם אתם אוהבים עוגיות אוראו, הטארט הזה יעשה לכם טוב. בתאבון!


אז מה היה לנו?

מרכיבים לקלתית אוראו:
100 גרם חמאה מומסת
2 חבילות אוראו (27 עוגיות לקלתית + 5 עוגיות לקישוט)

מרכיבים למילוי:
1 מיכל שמנת מתוקה
250 גרם שוקולד מריר
60 גרם חמאה
חופן שוקולד צ'יפס לקישוט (אופציונלי)


אופן הכנה:
  1. מכינים את הקלתית: ממיסים את החמאה ומשאירים בצד. מרסקים במעבד מזון את עוגיות אוראו עד שמתקבלת תערובת חולית. מוסיפים את החמאה המומסת ומערבבים עוד חצי דקה. מעבירים את התערובת הרטובה לתבנית ובעזרת האצבעות מייצרים קלתית. מקפידים להדק היטב. כשהקלתית מוכנה, מכניסים את התבנית למקפיא.
  2. מכינים את המילוי: על אש נמוכה מביאים לרתיחה את השמנת המתוקה, מוסיפים את השוקולד והחמאה, מורידים מהאש, משאירים לחמש דקות ומערבבים עד שמתקבל גנאש אחיד וחלק לגמרי.
  3. מוציאים את הקלתית מהמקפיא, מוזגים פנימה את גנאש השוקולד, מקשטים בעזרת חצאי עוגיות אוראו ושוקולד צ'יפס ומעבירים לקירור של שעתיים לפחות, עדיף לילה שלם.
  4. אחרי הקירור מוציאים את הטארט מהתבנית, חותכים ומגישים.
  5. שומרים במקרר.

הערות:
  • אפשר להחליף את השוקולד המריר בשוקולד חלב או שוקולד לבן.
  • מומלץ להשתמש בתבנית עם תחתית מתפרקת שמקלה על הוצאת הטארט המוכן.
  • קישוט הטארט הינו בגדר המלצה בלבד. לכו עם הדמיון שלכם.