דאל הודי

מרוב הגעגועים לחו"ל, החל מהשבוע החלטתי לחנוך בבלוג פרויקט חדש "אוכלים את העולם בלי לצאת מהבית". כי הכי כיף להכין בבית מנות אהובות ממטבחים שונים, לאכול, להיזכר ולהתגעגע, עד שהשמיים ייפתחו, ונחזור לטעמי מקור. ומכיוון שאני הכי מתגעגעת להודו, היה לי ברור שאתחיל את הפרויקט ממנת הדגל – דאל הודי. ובהמשך השבוע יעלו כאן עוד שני מתכונים הודיים מעולים, אז תישארו בסביבה 😊

את כל שלושת המתכונים הכנתי עם מור מילר המקסימה, בעלת "נולה". נולה היא חוויית בישול מסביב לעולם. זה גם קייטרינג, גם מקום של סדנאות וגם אירוח לבראנצ'ים במיקום קסום בהוד השרון. מור חיה 3 שנים בהודו, ומביאה איתה טעמים אותנטיים נפלאים. את זה אני אומרת לכם בתור אחת שיודעת 😊

מור נותנת כבוד לחומרי גלם טבעיים ותבלינים מיוחדים, משלבת ידע אודות תרבות וייחוד של אזורים גיאוגרפיים שונים. היא יודעת ללמד ולהסביר, והיה לי יום טעים ומעשיר איתה.

בנוסף היא פשוט בחורה שמחה, מלאת אור, וכיף נורא להיות בסביבתה. אני כבר מקנאה בכל מי שישתתף בסדנאות או הבראנצ'ים שלה. אתם תהנו מלא!

ובחזרה לדאל. דאל זה תבשיל קטניות. מילה שבאה לפני "דאל" מצביעה על סוג הקטנייה. לרוב מכינים טור דאל – מאפונה צהובה קלופה, או מונג דאל – משעועית מש קלופה. אבל אפשר להכין אותו גם מסוגי עדשים שונות, כאשר הכי נפוצה אצלנו היא השעועית הכתומה. כאן הכנו מיקס דאל שמשלב את האפונה הצהובה והשעועית הכתומה.

זה תבשיל סופר פשוט להכנה: אוכל בסיסי, בריא, משביע ומנחם. אתם יכולים אגב למצוא חומרי גלם חסרים ואת כל התבלינים ההודיים באתר של מור.

את הדאל מבשלים עד הפירוק, עד שמתקבלת דייסה רכה ממש. בשלב זה היא נראית קצת כמו יציקה, ותמיד תוכלו לדלל את הדאל עם מים רותחים. אבל חכו להגשה – זה לא יהיה יבש בכלל.

מה שמוסיף לדאל עסיסיות, טעמים, ארומה ומרקם קראנצ'י מעולה זה טמפרינג – תערובת תבלינים מוקפצת שמוסיפים בהגשה. היא גם אחראית על הצבעוניות והיופי של המנה.

אני תמיד אומרת שאוכל הודי טעים ברמות על חלל, ובאותה המידה גם קשה לצילום. יש במרקם המפורק שלו משהו לא הכי פוטוגני. ובכל זאת נראה לי שהצלחתי להעביר לכם את היופי המגרה של הדאל.

הוא טעים בצורה היסטרית! ולא רק כי אני מטורפת על המטבח ההודי והתבלינים שלו, ולא רק כי התגעגעתי לטעמי החו"ל. זה פשוט נפלא וזהו זה 😊 זו מנה טבעונית קלאסית ללא גלוטן, בריאה, משביעה ומאוד פשוטה להכנה. כל אחד יכול להכין בבית, רק בבקשה – תיצמדו למתכון. ככה הטעמים יהיו הכי אותנטיים שיש. מקווה שתכינו את הדאל ובקרוב. אם אתם מכינים, אל תשכחו לספר לי איך יצא: כאן בתגובות, או בעמודים שלי בפייסבוק או באינסטגרם.  שיהיה בתאבון!

מחפשים עוד מתכוני תבשילים טבעוניים? נסו את:

תבשיל חצילים וחומוס טבעוני ללא גלוטן

תבשיל פטריות ובטטה

תבשיל במיה ושעועית ללא גלוטן

תבשיל עדשים ומש ללא גלוטן

תבשיל דגנים וירקות ללא גלוטן

אורז כרובית מטוגן ללא גלוטן

תבשיל פריקה עם פטריות

דאל הודי

אז מה היה לנו?
מרכיבים ל-2-3 מנות:
200 גרם טור דאל – אפונה צהובה קלופה
4 כפות עדשים כתומות
1 ליטר מים רותחים
4 כפות שמן
½ כפית כמון
1 בצל קטן, חתוך לחצאי טבעות
1 כפית משחת ג'ינג'ר (שורש ג'ינג'ר טחון עם מעט מים)
1 כפית משחת שום (שום טחון עם מעט מים), או 2-3 שיני שום כתושות
2 פלפלי צ'ילי קטנים בלי זרעים, קצוצים (בהתאם לרמת חריפות רצויה)
1 צרור עלי כוסברה, קצוצים
1 כפית מיץ ליים / לימון
מלח לפי הטעם
הגשה:
1-2 כפות שמן
½ כפית זרעי חרדל שלמים
½ כפית זרעי כמון שלמים
4 פלפלי צ'ילי אדומים יבשים שלמים
6 עלי קארי

אופן הכנה:

1. משרים את האפונה והעדשים למשך שעתיים לפחות (עדיף לילה שלם) ומסננים.
2. מעבירים את הקטניות לסיר עם מים רותחים ומבשלים כ-30 דקות, או עד שכל המים נספגים, והן מתרככות ממש ומתחילות להתפרק. מועכים אותם גס עם גב של כף גדולה או מועך תפ"א. משאירים בסיר צד.
3. מחממים את השמן במחבת ומטגנים את הבצל עד השחמה טובה. הבצל אמור להיות אפילו טיפה שרוף – העיקר לא שקוף. מוסיפים את הג'ינג'ר, השום והצ'ילי, מערבבים היטב ומוסיפים לסיר עם הדאל. מוסיפים מלח, מערבבים שוב, טועמים ומתקנים את התיבול.
4. מכינים את התוספת להגשה: מחממים היטב את השמן במחבת ומקפיצים את הזרעים, הפלפלים ועלי הקארי במשך כדקה.
5. מגישים את הדאל עם התוספת הפריכה. שומרים בכלי אטום במקרר.

הערות:

• אם אין לכם אפונה צהובה קלופה, אפשר להכין את הדאל על בסיס עדשים כתומות בלבד. אפשר להשתמש גם במונג דאל – שעועית מש קלופה. את האפונה אפשר לרכוש גם דרך האתר של מור.
• אם התבשיל יוצא סמיך מדי, אפשר לדלל אותו עם מים רותחים.
• ממליצה להיצמד להוראות התיבול לקבלת מנה הודית אותנטית. את רמת החריפות אתם יכולים לקבוע לבד בהתאם לטעם האישי.
• התוספת הפריכה מוסיפה המון, ולא מומלץ לוותר עליה. הפלפלים השלמים לא מוסיפים חריפות (אם לא אוכלים אותם) ומשמשים בעיקר ליופי בהגשה.